בנק הפועלים בע"מ נ' סואעד

החלטה

לפניי התנגדות לביצוע תובענה, ובקשה להארכת מועד להגשתה.

עסקינן בתביעת הבנק המשיב נגד המבקש, על סך 28,964 ₪. בכתב התביעה נטען, כי המבקש הינו ערב לחובו של סואעד מוחמד. מאחר והמבקש הינו "ערב מוגן", הרי שטרם הגשת תביעה זו ננקטו הליכי הוצאה לפועל נגד החייב העיקרי, והתביעה הוגשה רק לאחר שרשם ההוצאה לפועל קבע, שהליכי הגבייה נגד החייב העיקרי – מוצו.

בתצהיר המצורף טוען המבקש כדלקמן:

"מבקש לפנות לבעל ההלוואה ולא לערב מהסיבות הבאות:

אני ערב מוגן – רשום בחוזה, בגלל שאני פנסיונר ואני נכה משרד הבריאות 45% נכות.

הפנסיה שלי, אני חי מזה, היא בסך 3,200 ₪, יש הלוואה של 1,000 ₪ שיורדת ממנה ואני חי מהקצבה שלי.

בעל החוב הוא עובד בלי תלוש אז אני מבקש לאתר אותו ולקחת את הכסף ממנו.

יש לי ילד הוא בכיתה מיוחדת, בן 14. יש לי בת, בת 19.5 והיא לומדת ואני משלם עליה. אין ביכולתי לשלם עוד אגורה אחת נוספת.

במדינת ישראל לא מפקירים עניים. זה מה שלמדנו. אבקש לא להפקיר גם אותי. בתודה מראש.

הערה – אני מתנגד לכל התהליך ומבקש לבטל את כל העיקולים שחלים עלי – על הרכב, על הרישיון. ואני מבקש להאריך את המועד".

מעבר לעובדה, שההתנגדות הוגשה באיחור בלתי מבוטל (המועד האחרון להגשתה חל ב-12.3.13, ואילו ההתנגדות והבקשה להארכת מועד הוגשו רק ביום 12.12.13), מבלי שהובא לכך טעם כל שהוא, הרי שגם לגוף העניין, אין ההתנגדות מגלה הגנה.

המבקש מעלה טענות לעניין היותו ערב מוגן. טענות אלו אינן יכולות להועיל למבקש, לאחר שרשם ההוצאה לפועל קבע, כאמור לעיל, כי הליכי ההוצאה לפועל נגד החייב העיקרי מוצו, והמשיב רשאי להגיש את תביעתו נגד הערב המוגן. הליך ההתנגדות אינו מיועד להשגה על קביעה זו, ולפיכך אין בטענות המבקש לעניין היותו ערב מוגן, כמו גם לעניין היכולת של החייב העיקרי, משום הגנה מפני תביעה זו.

המבקש מעלה טענות נוספות, באשר לחוסר יכולתו לפרוע את החוב נשוא התביעה. טענות אלו אף הן אינן מהוות הגנה מפני התביעה. המבקש רשאי לשטוח את טענותיו באשר למצבו הכספי בפני רשם ההוצאה לפועל, על מנת שייקבע צו תשלומים על פי יכולתו.

מאחר ואין כל הגנה בפי המבקש, הרי שדין התנגדותו להידחות.

אני רואה לנכון להבהיר, כי אין בהחלטה זו כוונה "להפקיר" אדם לגורלו, אלא אך ניתוח משפטי (פשוט) של התביעה ושל טענות המבקש. מאחר ואין בטענות המבקש כדי לגלות הגנה, ולו בדוחק, כנגד התביעה, הרי שאין טעם במתן רשות להתגונן, או אף בזימון הצדדים לדיון בבקשה זו, שכן באלו יהיה רק כדי להוסיף על הוצאות הצדדים, שלא לצורך.

אני דוחה את הבקשה להארכת מועד ואת ההתנגדות לגופה.

הואיל ולא התקיים דיון במעמד הצדדים, ואף לא נתבקשה תגובת המשיב, אינני מחייבת את המבקש בהוצאות המשיב.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ד, 16 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.